אור גדול בתוך הסדקים
אני נוסעת באחד המקומות היפים בעולם, הצפון כולו ירוק, המוזיקה פועלת בשיא הווליום ואני מתחילה לשטוף את הלב שלי, דמעות של שיחה פשוטה עם בורא העולם.
חושבת על השבוע האחרון
ועל כל התקופה האחרונה וואו כמה הלב מתהפך…
נודדת לי במחשבות לעשרות אלפי אמהות שמוצפות כמוני מכל מה שקורה בחברה שלנו, בתרבות שלנו….
ומגיעה במחשבות לילדים ולילדות, לנערות הצעירות האלה שאני מעלה בדימיון שלי שלא לימדו אותן שיש גבולות לגוף,
לא דיברו איתן מעולם על כך שיש מגע, שגם אם הוא מתרחש כבר הרבה זמן, הן יכולות לעצור את זה.
גם אם נראה שאין להן למי לפנות ואין מי שיאמין, תמיד תמיד יש!!
נזכרת בעצמי בכל-כך הרבה סיטואציות ואחת מהן קופצת לי לראש:
אני נערה בכיתה י' או י"א וחברה מהכיתה פונה אליי ומספרת שהיא עוברת פגיעה מינית מאחד הבוגרים בסניף…
ואני בוכה איתה, מחבקת,
לא יודעת מה צריך לעשות, רק יודעת שזה לא נשאר כאן בין שתינו…
ואני מדברת איתה על זה ואנחנו נוסעות ביחד לירושלים לקבל עזרה מהרבנית אהובה צוקרמן…
ככה שתי ילדות בעולם שהשתגע.
ואני נזכרת כמה טוב זה עשה לה,
ואיך היו לה כוחות גם להתלונן אח"כ וכמה יש אור גדול בתוך כל הסדקים האלה ויש אנשים שיכולים להוביל ולכוון אותנו
והדמעות יורדות לי בלי ממש שליטה…
ואני רוצה לצעוק לכל האמהות בעולם: תעצרו את הטירוף ואת הריצות ואת כל הטרדות!
ותסתכלו היום לכל אחד מהילדים שלכם בעיניים,
תנסו לראות אם בפנים יש אור גדול או חושך…
ואם יש חושך או שקט או מקום שמסביר משהו,
אל תשאירו אותם לבד עם זה
תחבקו, תלטפו, שוב תחבקו חזק חזק,
ותמצאו דמות שתוביל אותם ואתכם לאור
ולחופש של הגוף המתוק שלהם
בעולם הזה.
אנחנו בתחילתו של חודש שבט ולמרות שכל העצים עירומים עכשיו, עדיין זהו החג של האילנות, כי ביהדות אנחנו חוגגים את הפוטנציאל.
גם אם עכשיו הכל מתחת לאדמה רקוב וחשוך ויש ערפל, אנחנו יודעים שעתידים להיות כאן פירות ממש ממש משובחים!
אז בואו מתוך החושך של האדמה, נצמיח חיים חדשים של אמון וגוף שהוא כולו אדמה קדושה ואהובה💓
חודש מבורך,
עדיה לוי,
צוות מרכז חיבורים לזוגיות ומשפחה בית שאן והעמק
