"הנה שוגה והנה מתקנת כל רגע הוא רגע של דיוק" (ימימה אביטל)
האם יש סיכוי למשהו טוב יותר השנה?
בעצם משהו הסתיים ונפרדנו ממנו ומשהו חדש מתחיל.
אלול הוא כמו שער חדש שעוברים דרכו למרחב חדש, מרחב של זמן חדש.
וזה אומר שיש אור חדש בזמן הזה.
כל מה שהיה שנה שעברה שייך לעבר שאותו אני לא יכולה לשנות, וגם אילו יכולתי לפעול אחרת הייתי פועלת אחרת.
כל רגשי אשמה תיסכול או כעס על עצמי, מכביד ויוצר בהם אחיזה, וכדברי ימימה: "במיותר אין להתעסק"
ומימלא זה מעכב אותי מלהוסיף טוב.
הכלל הוא – אני מוסיפה ל"יש" ולא למה שאין לי.
אז,
חשבון נפש הוא זמן שבו אני ממרקת את הפלוסים שלי, ורואה איך אני הולכת להגדיל אותם השנה.
ואני מבינה שאני חלק ממהלך כללי של שיפור היקום כולו, והתודעה היא תמיד מכוונת לעבר תיקון.
וממילא כל הזמן יש קלקולים ותיקונים כי בלי קילקול אין תיקון. אז רגע אחד שוגה ורגע אחד יכולה לתקן.
איזה כיף לחיות בתודעה אופטימית שכזו
שנה טובה!
