בכל יום יש כמה רגעים, ומהם רגע אחד שימשיך איתך ליום הבא. האהבה שלנו חשובה, היא הסיבה והיא התכלית! והיא עומדת מעל ומעבר לנסיבות היום-יום שהן כמעט תמיד – עמוסות ומלחיצות. האהבה שלנו אוהבת להרגיש חשובה, הכי חשובה. זה לדעת שהיא בראש סדר העדיפיות שלנו – היא מה שמזין, מחייה, מחבר ומקרב ביננו, יוצר קשר עמוק מעבר למילים ולהבנות שכליות, זהו הסנכרון של הלב. איך מצליחים לשים את האהבה מעל הכל? מעל היום-יום? הנה כלי שיעזור לכם באתגר הזה, יחדש את האהבה בקרבכם ויחזיר את הסנכרון של הלב ביניכם: כשאת/ה מאזין/ה לבן/ת זוגך, עָבָרוֹ מהדהד בדבריו. ישנו ילד שהמתין כל אותן שנים שתופיע. תבינו עד כמה הרגע הזה מיוחד – כל השנים היתה לבן/ת הזוג שלכם ציפייה לרגע הזה, ציפייה שנולדה מתוך בדידות ארוכת-שנים. קבלו בברכה את "הילד" שבתוך בן זוגכם, הילד המתין לך זמן רב, המתין לעיניים מלאות חמלה שתקדמנה אותו בברכה ותאמרנה: "אני כאן עכשיו בשבילך", מתבונן, מקשיב לקול שלך, לסיפור הילדות שלך שטמון עמוק בפנים. חבקו זו את זה, חבקו את הילד "הזועק", הרגיעו את כאבי הילד. לקבל למרחב שלכם את הילדות, את המסע שעברתם בחייכם, זוהי ממש חירות, זוהי יציאה מהמיצרים ששמרו על הבדידות כל השנים. תארו לעצמכם כמה הקלה תחושו כשאתם יודעים שיש בעולם מישהו שאוהב אותי כמו שאני, אותי ואת הילד שבי. זכרו, כל אתגר בדרך הוא מסע חיינו, הוא מתנה כפולה להתפתחות וריפוי הדדית. הוא הזמנה להסתקרנות, לנדיבות ולחמלה. הוא כמו נקישה על הדלת האומרת: "צמחו, התבגרו, התרחבו". כמה רגעים כאלה יש לנו ביום? כמה רגעים כאלה יש לנו בשנה? אלפי רגעים מתנוצצים בינינו. עלינו רק לשים לב, להישיר מבט ולהקשיב לסיפור שמאחורי זוג העיניים שמולנו. רגע אחד כזה של תשומת לב, נחרט בקשר שלנו וממשיך איתנו ליום הבא, לשנה הבאה, לכל החיים, לנצח. הרגעים האלה הם כמו ניצנים. יש להם את מלוא הפוטנציאל להפוך לפרח יפיפה ובהמשך גם לתת פרי. אני מאמינה שהזמן עושה את שלו, שיש לזמן סגולה מיוחדת ולכן חודש ניסן שהוא מלשון ניצן, חודש של גאולה, הוא זמן מיוחד להביא את האביב לתוך הקשר שלנו, לזהות ניסנים-ניצנים, לתפוס אותם כהזדמנות לתת מקום לילד שבתוכנו, לתת לבדידות מרפא, לתת לה אהבה. מאחלת לכם חודש של אביב ואהבה בקשר הזוגי שלכם, אורה שושן, ראש מרכז חיבורים לזוגיות ומשפחה בית שאן והעמק ליצירת קשר: 0559114672 | mishpaha@hiburimbs.org
