מה קורה לנו כשהמשאבים האישיים והזוגיים שלנו הולכים ומצטמצמים משמעותית בגלל ריבים בלתי פוסקים בעקבות המלחמה והכאוס שקורה בתוך העם שלנו?
חרדות. אין לנו אוויר, שום כח להתמודד בדברים היום יומיים הסזיפיים כל כך, מקלחות של הילדים, השכבות לפני השינה, ריצה לעבודה ללא אנרגיה, ומה לגבי היחסים בינינו?
"אני לא עומדת יותר בריחוק הזה בינינו" – אמרה לי, "אי אפשר להישאר קרובים לעולמים?"
כולנו בעין הסערה בתקופה עם הרבה גלים וסערות. אנו אוחזים ברגעים של טוב, מתפרקים, נשברים, מתאחים וממשיכים, ובעיקר נושמים. תקופה של עליות וירידות כמו שאיפה – ונשיפה, מי יודע מה יביא המחר…
ואין ספק שיש עוד המון עבודה זוגית לעשות, לדייק, להשביח ולהפריח.
עלינו לדעת שני דברים: ראשית, פחד ואהבה אינם מתקיימים בכפיפה אחת. והדבר השני – פחד אינו חייב לשלוט בחייכם.
לעולם אין לדעת מה יגיע מבחוץ, אי אפשר לצפות מה יופיע בינינו ויגרום לנו קרע. בדיחה צינית פוגענית, הפרת הבטחה, מישהו יטיל פצצה ויפתח במלחמה (תרתי משמע).
כשפוגעים בנו, לא קל להשתחרר מהפחד שניפגע שוב. המילה החביבה על הפחד היא "אמרתי לך", "זה ייגמר לא טוב", "זה מסוכן". תחושת הבטן מובילה אותנו.
אנו מפחדים מהאפשרות להתאכזב, אנו נאחזים בפחד, חושבים שזהירות תגן עלינו, אבל הפחד הופך לגלגל שאינו מרפה, לנבואה שמגשימה את עצמה.
אז כשהפחד מופיע כסופת בהלה, או עלבון, וגופך רועד ולבך פועם, עלינו להבין שאולי מדובר בכלל בטראומה מהעבר שמהדהדת את ההווה ומאיימת לבלוע אותנו.
קחו את היד הניחו על הלב ואמרו "תודה לך, פחד, על שאתה רוצה להגן עלי", ואז אימרו את המשפט הבא: "מה שהיה היה, ועכשיו זה עכשיו", אמרו זאת שוב ושוב עד שתונח דעתך ולבך ירגע.
חבקי את עצמך בזרועותייך ושפשפי את כתפייך – ואמרי "אני בעדך, אני אוהבת אותך כפי שאת ככה פשוט.."
אל תאשימי את עצמך על טעויות ועל פגיעה מבחוץ. הכאב הוא חלק בלתי נמנע בחיים.
כדי להחזיר לנו את האנרגיה ומשאבים לקשר הזוגי התחילו בלהתאמן באיפוק, על קבלת השונה, על הקשבה נדיבה, על גמישות מחשבתית. בלמלא את חשבון הבנק הרגשי שלנו במחוות קטנות כמו, "חשבתי עליך ש…", "ראיתי אותך.." נדיבות אחד כלפי השניה.
עשו היום משהו שונה ממה שעשיתם אתמול. נסו ליצור קשר עין תוך כדי שיחה. אם בדרך כלל אינכם אוכלים ביחד, נסו לשבת יחד לארוחה ליד השולחן ללא רעשי רקע.
צעדים קטנים אלו נראים חסרי משמעות, אך הם מתרגלים את המוח שאפשר אחרת, ממלאים את חשבון הבנק הרגשי. מה שבידיים שלכם זה לבחור בקשר ולהטעין אותו.
אזרו אומץ וערבבו את הדברים שהתרגלתם אליהם – אתם לא תקועים.
אורה שושן,
ראש מרכז חיבורים לזוגיות ומשפחה בית שאן והעמק
ליצירת קשר:
0559114672 | mishpaha@hiburimbs.org