מה אנחנו בעצם?
אנחנו חברה אנושית גדולה שכל עניינה בעולם בעומק הוא לייצר "אהבה".
אנחנו כבני אנוש, פותחים, סוגרים , מרחיבים ומגדלים את התודעה והלב שלנו כדי לייצר עוד ועוד אדוות של אהבה בכל דרכים.
כמו שהדבורים מייצרים דבש וכמו שהנמלים מייצרות בתים.
כדי שנצליח לייצר ולהעביר את צינור השפע הזה הלאה,
אני צריך להיות קודם כל בהיתקשרות עם עצמי
להיות בהקשבה אל עצמי אל גופי אל הלב שלי….
ואני שואל את עצמי,
מה שאני "רוצה"?
זה מה שאני "צריך"?
בעולם הרוחני מה שקובע את האיזון בין השנים שיש הלימה בין "הרצון" למה שאני "צריך".
שיש שני רצונות מנוגדים יש שם ריחוק תהומי "ביני" לבין "עצמי".
אז כמה אני קרוב "לעצמי"❓
למשל אם אני בבדידות ואני ממלא את עצמי בסדרות, באלכוהול, בעישון, באוכל… ועוד
זה באמת לא מה שאני רוצה
ולכן התוצאה "אני רחוק מעצמי"
ולכן אם אני בבדידות אני מבין שאני זקוק לקירבה ,לקשר קרוב, לזוגיות יותר באינטימית, לחברה, להיות קרוב אל עצמי.
אז מתגלה באדם שמחה, סיפוק, אושר…
כשאדם נמצא בתודעת של לך-לך אל עצמיותך… אז הוא פוגש בדרכו הדרכות נכונות למציאות שאותה הוא מבקש .
